בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב לאחרונה את המשטרה לפצות את הוריו של תומר נעים בן 23 ז"ל, רוכב אופנוע שנהרג במהלך מרדף משטרתי בסך 1,500,000 ש"ח, בגין אובדן הכנסות, כאב וסבל והוצאות שונות.
בכתב התביעה נטען כי שוטרים ניהלו מרדף בניגוד לנוהלי המשטרה אחר האופנוען. קצין משטרה שיצא עם עוד מספר שוטרים מתחנת המשטרה בנס ציונה בניסיון לעצור את האופנוען עצר את התנועה במסלול נהיגתו וזרק עליו קרש כאשר התקרב לרכבים העומדים וניסה לעוקפם.
כתוצאה מכך נפגע האופנוען, איבד שליטה, נזרק מאופנוע על הכביש ונהרג. האופנוע המשיך מכוח ההתמדה ולפני שנעצר פגע בשוטרת והרגה.
לטענת התובעים בהתנהגותו הפר הקצין את חובת הזהירות שהוא חב כלפי המנוח ועל כן הוא חייב לפצות את עזבונו והמשטרה חייבת מכוח אחריותה השילוחית לנזקים שגרם הקצין.
בית המשפט דחה את טענת המשטרה שהקצין סבר שהאופנוען הוא מחבל המתכוון לבצע פיגוע וקבע כי תפקודו באותו אירוע חרג מרמת הזהירות הנדרשת והיה עליו לצפות את אפשרות התרחשותה של התוצאה הקטלנית.
יחד עם זאת קבע בית המשפט שעל האופנוען חלה תרומת אשמה להתרחשות האירוע בו מצא את מותו ונהרגה השוטרת והעריך את אחריותו לתאונה בגובה 50%.
ראוי לציין כי מח"ש שחקרה את האירוע סגרה את התיק לאחר שמצאה שאין די ראיות להעמיד את השוטרים המעורבים לדין פלילי.
הקצין הועמד אמנם לדין משמעתי בבית הדין המשמעתי של המשטרה, אך זוכה מחמת הספק.
הלקח שראוי ללמוד ממקרה זה הוא כי גם במקרים בהם אנשי המשטרה אינם עומדים לדין פלילי בגין מעשיהם או מזוכים מחמת הספק בבית הדין למשמעת במשטרה עדיין יש תקווה למציאת צדק בדרך של פיצויים בהליך של תביעת נזיקין.
בכתב התביעה נטען כי שוטרים ניהלו מרדף בניגוד לנוהלי המשטרה אחר האופנוען. קצין משטרה שיצא עם עוד מספר שוטרים מתחנת המשטרה בנס ציונה בניסיון לעצור את האופנוען עצר את התנועה במסלול נהיגתו וזרק עליו קרש כאשר התקרב לרכבים העומדים וניסה לעוקפם.
כתוצאה מכך נפגע האופנוען, איבד שליטה, נזרק מאופנוע על הכביש ונהרג. האופנוע המשיך מכוח ההתמדה ולפני שנעצר פגע בשוטרת והרגה.
לטענת התובעים בהתנהגותו הפר הקצין את חובת הזהירות שהוא חב כלפי המנוח ועל כן הוא חייב לפצות את עזבונו והמשטרה חייבת מכוח אחריותה השילוחית לנזקים שגרם הקצין.
בית המשפט דחה את טענת המשטרה שהקצין סבר שהאופנוען הוא מחבל המתכוון לבצע פיגוע וקבע כי תפקודו באותו אירוע חרג מרמת הזהירות הנדרשת והיה עליו לצפות את אפשרות התרחשותה של התוצאה הקטלנית.
יחד עם זאת קבע בית המשפט שעל האופנוען חלה תרומת אשמה להתרחשות האירוע בו מצא את מותו ונהרגה השוטרת והעריך את אחריותו לתאונה בגובה 50%.
ראוי לציין כי מח"ש שחקרה את האירוע סגרה את התיק לאחר שמצאה שאין די ראיות להעמיד את השוטרים המעורבים לדין פלילי.
הקצין הועמד אמנם לדין משמעתי בבית הדין המשמעתי של המשטרה, אך זוכה מחמת הספק.
הלקח שראוי ללמוד ממקרה זה הוא כי גם במקרים בהם אנשי המשטרה אינם עומדים לדין פלילי בגין מעשיהם או מזוכים מחמת הספק בבית הדין למשמעת במשטרה עדיין יש תקווה למציאת צדק בדרך של פיצויים בהליך של תביעת נזיקין.
למה השוטר זוכה מחמת הספק? על איזה ספק מדובר? היו עיד ראייה במקום. מה נחשב כהוכחה מספקת? נראה כי נעשה "צדק" כלשהו, אך איך ייתכן שהשוטר ממשיך לעבוד? אתה יודע אם מקרה כזה גורר אחריו שינוי נהלים?
השבמחק