יוסף שם בדוי, בסביבות ה 30 בן למשפחה ירושלמית של אנשים חרוצים בעלי עסקי האכלה. צעיר נורמטיבי לכאורה, לולא היה אסיר שנגזרו עליו 3 שנות מאסר.
לפני מאסרו ניהל עסק למחשבים. התנהגותו בכלא למופת הוא מסייע לאסירים אחרים במסגרת לימודיהם. הוא זוכה לביקורים באופן תדיר ואף להתייחדויות קבועות עם חברתו האוהבת יונה שם בדוי, המגיעה אליו פעם בחודש למה שנקרא על פי נהלי שב"ס "התייחדות" זכות הנאה השמורה לאסירים ממושמעים ונשותיהם או בנות זוגם הקבועות.
העבירות שהביאו את יוסף לכלא הן עבירות תעבורה חוזרות ונשנות נהיגה ללא רישיון ובזמן פסילה מה שמעיד אולי על בעיה נפשית, קושי בדחיית סיפוקים, ויצר הרס עצמי. זהו מאסרו השני בגין אותם עבירות.
כשביקש לצאת לחופשה בת 48 שעות על פי הנהלים לאחר ריצוי רבע מתקופת מאסרו הודיעו לו בשב"ס כי למרות התנהגותו החיובית לא יצא לחופשה בגין תיק חקירה משטרתי שבו הוא חשוד בעבירת אלמ"ב (אלימות במשפחה).
במשך מספר חודשים ניסו יוסף ועורכי דין שייצגו אותו במשפטי התעבורה שלו להעמיד את שב"ס ומשטרת ישראל על טעותם. יוסף מעולם לא נחקר לא כחשוד ולא כעד בגין עבירות אלמ"ב ואין הוא קשור בכל דרך שהיא לתיק האלמ"ב המיוחס לו במשטרה.
שב"ס והמשטרה התעלמו מהטענות, דבקו בטענתם ומנעו את יציאתו של יוסף לחופשה.
בשלב זה לאחר כחצי שנה בה נמנעה החופשה המיוחלת, קיבלתי ייפוי כח לייצוגו של יוסף מול הרשויות והגשתי מיד עתירה לבית המשפט המחוזי מרכז בפ"ת.
הפרקליטות שייצגה את שב"ס והמשטרה בבית המשפט שבה וטענה בתשובתה בכתב ועל פה כי נגד יוסף קיים תיק אלמ"ב ולכן היא מתנגדת להוצאתו לחופשה.
בקשתי שהתיק יובא גופו לבית המשפט הניעה את הפרקליטות לבצע בדיקה פשוטה שנמנעה כחצי שנה וסוף כל סוף הודתה הפרקליטות כי יוסף אכן צדק והמשטרה ושב"ס ייחסו לו בטעות תיק פלילי.
בעקבות כך החליט בית המשפט שיוסף ייצא תוך 21 יום לחופשה אלא אם תהיה מניעה אחרת להוציאו בכל מקרה קבע בית המשפט כי אם תתקבל החלטה אחרת יודיעו זאת לבית המשפט ולבא כוחו של האסיר הדין דהיינו לכותב שורות אלו.
האם בכך הגיעה הפרשה לסיומה? ובכן כפי שכבר ניחשתם התשובה לכך היא שלילית.
ביום קבלת ההחלטה הועמד יוסף לדין משמעתי וללא שמיעת עדים, הורשע בכך שחודשיים לפני כן ניסה להבריח זוג נעלי נשים לכלא. יוסף נזכר כי בעת סיום לילה אותו בילה בחדר ההתייחדויות עם יונה זוגתו, כאשר עמד למסור לה זוג נעליים שהביאה עימה תפס הקצין שבא לקחתו לתאו את הנעליים מידו והחרימם. טענותיו שאין לו שום מניע להבריח זוג נעלי נשים לכלא, שלא ניתן להפיק כל רווח בכלא מזוג הנעליים ושאין כל בסיס לאישום המגוחך, נפלו על אזניים ערלות.
לאחר שהורשע הודיעו לו שחופשתו מעוכבת לחודשיים.
על ההתפתחויות המפתיעות, (מפתיעות? רק את מי שלא מכיר את שב"ס), שמעתי מהאסיר שהתקשר אלי נסער לאחר מכן.
הגשתי מיד בקשה נוספת לשחרר את האסיר לאלתר בטענה ששב"ס ממחזר אירועים מהעבר הרחוק על מנת למסמס את החלטת בית המשפט ומתייחס להחלטות בית המשפט בזלזול, כאל המלצות בלבד שניתן להתעלם מהם, בכך שלא טרח להודיע לבית המשפט, כפי שנצטווה לעשות, על כוונתו להמשיך ולשלול מיוסף את חופשתו.
בית המשפט קבע מהיום למחר דיון דחוף ובהחלטתו קבע כי שב"ס נהג באסיר באופן בלתי ראוי והורה להוציאו לחופשה תוך הפנייה להחלטה הקודמת.
למחרת קיבלתי טלפון נוסף. יוסף הודיע לי כי הועמד שוב לדין משמעתי. הפעם בטענה שהתקשר אלי טלפונית למרות שנאסר עליו לעשות כן.
הבאתי גם התפתחות זו לידיעת בית המשפט בבקשה נוספת שהגשתי לשחררו לאלתר לחופשה תוך ציון העובדה ששב"ס מפר חזור והפר את החלטות בית המשפט.
בעקבות פנייתי הודיע שב"ס לבית המשפט כי האסיר יצא לחופשה בת 48 שעות בתוך שבועיים דהיינו בערב ליל הסדר.
תם אך לא נשלם. יוסף שוקל להגיש תביעה אזרחית נגד שב"ס לתשלום פיצויים בגין שלילת זכויותיו ועוגמת הנפש שגרמו לו הרשויות.
בסיכומו של דבר למרות הצליחו שב"ס והפרקליטות לעכב לתקופה ארוכה וללא הצדקה את יציאתו של האסיר לחופשה תוך הפרה גסה של החלטות בית המשפט, ולמרבה האכזבה מבלי שבית המשפט יעמידם במקומם.
במלחמת התשה זו, גם בית המשפט יצא כשידו על התחתונה.
לפני מאסרו ניהל עסק למחשבים. התנהגותו בכלא למופת הוא מסייע לאסירים אחרים במסגרת לימודיהם. הוא זוכה לביקורים באופן תדיר ואף להתייחדויות קבועות עם חברתו האוהבת יונה שם בדוי, המגיעה אליו פעם בחודש למה שנקרא על פי נהלי שב"ס "התייחדות" זכות הנאה השמורה לאסירים ממושמעים ונשותיהם או בנות זוגם הקבועות.
העבירות שהביאו את יוסף לכלא הן עבירות תעבורה חוזרות ונשנות נהיגה ללא רישיון ובזמן פסילה מה שמעיד אולי על בעיה נפשית, קושי בדחיית סיפוקים, ויצר הרס עצמי. זהו מאסרו השני בגין אותם עבירות.
כשביקש לצאת לחופשה בת 48 שעות על פי הנהלים לאחר ריצוי רבע מתקופת מאסרו הודיעו לו בשב"ס כי למרות התנהגותו החיובית לא יצא לחופשה בגין תיק חקירה משטרתי שבו הוא חשוד בעבירת אלמ"ב (אלימות במשפחה).
במשך מספר חודשים ניסו יוסף ועורכי דין שייצגו אותו במשפטי התעבורה שלו להעמיד את שב"ס ומשטרת ישראל על טעותם. יוסף מעולם לא נחקר לא כחשוד ולא כעד בגין עבירות אלמ"ב ואין הוא קשור בכל דרך שהיא לתיק האלמ"ב המיוחס לו במשטרה.
שב"ס והמשטרה התעלמו מהטענות, דבקו בטענתם ומנעו את יציאתו של יוסף לחופשה.
בשלב זה לאחר כחצי שנה בה נמנעה החופשה המיוחלת, קיבלתי ייפוי כח לייצוגו של יוסף מול הרשויות והגשתי מיד עתירה לבית המשפט המחוזי מרכז בפ"ת.
הפרקליטות שייצגה את שב"ס והמשטרה בבית המשפט שבה וטענה בתשובתה בכתב ועל פה כי נגד יוסף קיים תיק אלמ"ב ולכן היא מתנגדת להוצאתו לחופשה.
בקשתי שהתיק יובא גופו לבית המשפט הניעה את הפרקליטות לבצע בדיקה פשוטה שנמנעה כחצי שנה וסוף כל סוף הודתה הפרקליטות כי יוסף אכן צדק והמשטרה ושב"ס ייחסו לו בטעות תיק פלילי.
בעקבות כך החליט בית המשפט שיוסף ייצא תוך 21 יום לחופשה אלא אם תהיה מניעה אחרת להוציאו בכל מקרה קבע בית המשפט כי אם תתקבל החלטה אחרת יודיעו זאת לבית המשפט ולבא כוחו של האסיר הדין דהיינו לכותב שורות אלו.
האם בכך הגיעה הפרשה לסיומה? ובכן כפי שכבר ניחשתם התשובה לכך היא שלילית.
ביום קבלת ההחלטה הועמד יוסף לדין משמעתי וללא שמיעת עדים, הורשע בכך שחודשיים לפני כן ניסה להבריח זוג נעלי נשים לכלא. יוסף נזכר כי בעת סיום לילה אותו בילה בחדר ההתייחדויות עם יונה זוגתו, כאשר עמד למסור לה זוג נעליים שהביאה עימה תפס הקצין שבא לקחתו לתאו את הנעליים מידו והחרימם. טענותיו שאין לו שום מניע להבריח זוג נעלי נשים לכלא, שלא ניתן להפיק כל רווח בכלא מזוג הנעליים ושאין כל בסיס לאישום המגוחך, נפלו על אזניים ערלות.
לאחר שהורשע הודיעו לו שחופשתו מעוכבת לחודשיים.
על ההתפתחויות המפתיעות, (מפתיעות? רק את מי שלא מכיר את שב"ס), שמעתי מהאסיר שהתקשר אלי נסער לאחר מכן.
הגשתי מיד בקשה נוספת לשחרר את האסיר לאלתר בטענה ששב"ס ממחזר אירועים מהעבר הרחוק על מנת למסמס את החלטת בית המשפט ומתייחס להחלטות בית המשפט בזלזול, כאל המלצות בלבד שניתן להתעלם מהם, בכך שלא טרח להודיע לבית המשפט, כפי שנצטווה לעשות, על כוונתו להמשיך ולשלול מיוסף את חופשתו.
בית המשפט קבע מהיום למחר דיון דחוף ובהחלטתו קבע כי שב"ס נהג באסיר באופן בלתי ראוי והורה להוציאו לחופשה תוך הפנייה להחלטה הקודמת.
למחרת קיבלתי טלפון נוסף. יוסף הודיע לי כי הועמד שוב לדין משמעתי. הפעם בטענה שהתקשר אלי טלפונית למרות שנאסר עליו לעשות כן.
הבאתי גם התפתחות זו לידיעת בית המשפט בבקשה נוספת שהגשתי לשחררו לאלתר לחופשה תוך ציון העובדה ששב"ס מפר חזור והפר את החלטות בית המשפט.
בעקבות פנייתי הודיע שב"ס לבית המשפט כי האסיר יצא לחופשה בת 48 שעות בתוך שבועיים דהיינו בערב ליל הסדר.
תם אך לא נשלם. יוסף שוקל להגיש תביעה אזרחית נגד שב"ס לתשלום פיצויים בגין שלילת זכויותיו ועוגמת הנפש שגרמו לו הרשויות.
בסיכומו של דבר למרות הצליחו שב"ס והפרקליטות לעכב לתקופה ארוכה וללא הצדקה את יציאתו של האסיר לחופשה תוך הפרה גסה של החלטות בית המשפט, ולמרבה האכזבה מבלי שבית המשפט יעמידם במקומם.
במלחמת התשה זו, גם בית המשפט יצא כשידו על התחתונה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה