כך עולה מעיון בהליכים שננקטו בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני השופט רענן בן יוסף.
נגד נהג נרשם דוח בגין נהיגה בשכרות. הנהג התייצב בבית משפט השלום לתעבורה ללא ייצוג משפטי והודה בישיבה הראשונה (הקראה) בכל המיוחס לו בדוח, דהיינו נהיגה בשכרות כשריכוז האלכוהול באוויר שבריאותיו הוא 425 מיקרוגרם. (הריכוז המינימלי הדרוש להרשעה כיום הוא 290 מ"ג).
השופט יהושוע צימרמן הודיע לנהג לפני הודאתו כי החוק קבע לעבירה בה הואשם, שנתיים פסילת רשיון נהיגה כעונש מינימלי בגין העבירה בה הורשע ואף ציין לפניו שניתן לדחות המשפט לתאריך אחר כדי שיוכל להתייעץ בעורך דין.
הנהג ביקש להמשיך את ההליכים ולסיימם בו ביום בוותרו על ייצוג משפטי. בהתאם לכך הרשיעו השופט בו במקום וגזר את דינו לאחר שמיעת טיעונים לעונש לשנתיים פסילה, לקנס בסך 1000 ש"ח, לשלושה חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים ולחודש מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.
עו"ד אורון אילון מתל אביב אליו הגיע הנהג בהמלצת חבר לנוכח הענישה החמורה, הגיש לבית המשפט בקשה לחזרה מהודיה בהסתמך על דברים ששמע מהנהג.
למרות שבטיעוניו לפני גזר הדין הנהג טען כי לא הרגיש שהוא שיכור בעת שנהג, הוא לא כפר באשמה מאחר וסבר בטעות כי לא היתה בידו כל אפשרות להתמודד עם ממצאי המכשיר לבדיקת רמת האלכוהול.
אך משהסתבר לו באמצעות הייעוץ המשפטי שקיבל כי מדובר בחומר ראיות משטרתי בעייתי ומעורר ספק לכאורה, וכי על המשטרה חלה חובה להוכיח קיומם של תנאים מסוימים בבדיקת מכשיר המדידה, שספק אם קוימו וביניהם, שהמכשיר כוייל בעתו, שלא עבר פרק זמן ארוך מדי או קצר מדי בין השתייה לנהיגה ולמדידה, בקש הנהג לבטל את הודאתו, כדי לקבל את יומו בבית המשפט.
בבקשה שהוגשה כאמור בבית משפט השלום לתעבורה, ציין עו"ד אורון מספר פגמים שהתגלו ברישום הדוח על ידי השוטר כגון, זמן הבדיקה שצויין מוקדם לזמן שבו הועבר הנהג לבדיקה וזמן החלפת פייה (פיית המכשיר שאליה נושף הנהג הנבדק אוויר מריאותיו למדידת ריכוז האלכוהול), שאינו מתאים כלל בנסיבות האירוע לזמן הבדיקה וכו'.
עוד נאמר בבקשה כי בנסיבות אלה מן הראוי לאפשר לנאשם ובא כוחו להגיע להבנות עונשיות עם התביעה (על עונש קל יותר במסגרת הסכם טיעון) ואף לצורך זה יש מקום לאפשר לו חזרה מההודייה.
בקשתו של הנהג נדחתה על ידי השופט יהושוע צימרמן שגזר את דינו של הנהג. בעקבות כך הוגש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי.
במהלך הדיון בערעור בבית המשפט המחוזי הסכימה התביעה לאחר שהשופט הביע את עמדתו התומכת לבחון את חומר הראיות כדי לשקול שנית את עמדתה.
בסופו של דבר הודיעה התביעה כי היא מסכימה לחזרת הנאשם מהודייתו בעקבות כך קבע השופט רענן בן יוסף כי לאור הסכמת הצדדים פסק הדין של בית המשפט לתעבורה מתבטל והתיק יוחזר אליו להקראה חוזרת.
הנה כי כן נראה כי במצב אבוד לכאורה מבחינת הנהג שהורשע כדין עדיין ניתן במקרים מסוימים לבכות על החלב, על אף שכבר נשפך, ועם ייצוג משפטי ראוי יש גם סיכוי לזיכוי או להקלה בעונש.
נגד נהג נרשם דוח בגין נהיגה בשכרות. הנהג התייצב בבית משפט השלום לתעבורה ללא ייצוג משפטי והודה בישיבה הראשונה (הקראה) בכל המיוחס לו בדוח, דהיינו נהיגה בשכרות כשריכוז האלכוהול באוויר שבריאותיו הוא 425 מיקרוגרם. (הריכוז המינימלי הדרוש להרשעה כיום הוא 290 מ"ג).
השופט יהושוע צימרמן הודיע לנהג לפני הודאתו כי החוק קבע לעבירה בה הואשם, שנתיים פסילת רשיון נהיגה כעונש מינימלי בגין העבירה בה הורשע ואף ציין לפניו שניתן לדחות המשפט לתאריך אחר כדי שיוכל להתייעץ בעורך דין.
הנהג ביקש להמשיך את ההליכים ולסיימם בו ביום בוותרו על ייצוג משפטי. בהתאם לכך הרשיעו השופט בו במקום וגזר את דינו לאחר שמיעת טיעונים לעונש לשנתיים פסילה, לקנס בסך 1000 ש"ח, לשלושה חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים ולחודש מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.
עו"ד אורון אילון מתל אביב אליו הגיע הנהג בהמלצת חבר לנוכח הענישה החמורה, הגיש לבית המשפט בקשה לחזרה מהודיה בהסתמך על דברים ששמע מהנהג.
למרות שבטיעוניו לפני גזר הדין הנהג טען כי לא הרגיש שהוא שיכור בעת שנהג, הוא לא כפר באשמה מאחר וסבר בטעות כי לא היתה בידו כל אפשרות להתמודד עם ממצאי המכשיר לבדיקת רמת האלכוהול.
אך משהסתבר לו באמצעות הייעוץ המשפטי שקיבל כי מדובר בחומר ראיות משטרתי בעייתי ומעורר ספק לכאורה, וכי על המשטרה חלה חובה להוכיח קיומם של תנאים מסוימים בבדיקת מכשיר המדידה, שספק אם קוימו וביניהם, שהמכשיר כוייל בעתו, שלא עבר פרק זמן ארוך מדי או קצר מדי בין השתייה לנהיגה ולמדידה, בקש הנהג לבטל את הודאתו, כדי לקבל את יומו בבית המשפט.
בבקשה שהוגשה כאמור בבית משפט השלום לתעבורה, ציין עו"ד אורון מספר פגמים שהתגלו ברישום הדוח על ידי השוטר כגון, זמן הבדיקה שצויין מוקדם לזמן שבו הועבר הנהג לבדיקה וזמן החלפת פייה (פיית המכשיר שאליה נושף הנהג הנבדק אוויר מריאותיו למדידת ריכוז האלכוהול), שאינו מתאים כלל בנסיבות האירוע לזמן הבדיקה וכו'.
עוד נאמר בבקשה כי בנסיבות אלה מן הראוי לאפשר לנאשם ובא כוחו להגיע להבנות עונשיות עם התביעה (על עונש קל יותר במסגרת הסכם טיעון) ואף לצורך זה יש מקום לאפשר לו חזרה מההודייה.
בקשתו של הנהג נדחתה על ידי השופט יהושוע צימרמן שגזר את דינו של הנהג. בעקבות כך הוגש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי.
במהלך הדיון בערעור בבית המשפט המחוזי הסכימה התביעה לאחר שהשופט הביע את עמדתו התומכת לבחון את חומר הראיות כדי לשקול שנית את עמדתה.
בסופו של דבר הודיעה התביעה כי היא מסכימה לחזרת הנאשם מהודייתו בעקבות כך קבע השופט רענן בן יוסף כי לאור הסכמת הצדדים פסק הדין של בית המשפט לתעבורה מתבטל והתיק יוחזר אליו להקראה חוזרת.
הנה כי כן נראה כי במצב אבוד לכאורה מבחינת הנהג שהורשע כדין עדיין ניתן במקרים מסוימים לבכות על החלב, על אף שכבר נשפך, ועם ייצוג משפטי ראוי יש גם סיכוי לזיכוי או להקלה בעונש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה